Ktouboth
Daf 66b
כַּד דְּמָךְ רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אַסְקוּנֵיהּ לְהָכָא. אָֽמְרִין אָין אֲנָן יְהָבִין לֵיהּ נֵיהֲבֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חִייָה דְּהוּא מִן דִּידְהוֹן. אָֽמְרִין. מָאן עֲלִיל יְהַב לֵיהּ תַּמָּן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אֲנָא עֲלִיל יְהַב לֵיהּ תַּמָּן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. עִילָּא אַתְּ בָּעֵי. דְּאַתְּ גְבַר סַב. וְאַתְּ בָּעֵי מֵיעוֹל לָךְ מֵיתַב תַּמָּן. אֲמַר לוֹן. יָבוּן מְשִׁיחָא בְרִיגְלוֹי וְאִין עֲנִייַת אַתּוּן גָּֽרְשִׁין לִי. וְאַשְׁכַּח תְּלַת דָּנִין. יְהוּדָה בְנִי אַחֲרֶיךָ. וְאֵין עוֹד. חִזְקִיָּה בְנִי אַחֲרֶיךָ. וְאֵין עוֹד. אַחֲרֶיךָ יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל. וְאֵין עוֹד. 66b תָּלָה עֵינוֹי מִסְתַּכְּלָה. אֲמַר לֵיהּ. אַמִּיךְ אַפִּיךְ. אֲמַר רִבִּי חִייָה רַבָּה יְהוּדָה בְּרֵיהּ. וְפִישׁ לְרַב חוּנָה יְתִיב לֵיהּ. וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ. אָֽמְרִין. כְּמַא דְּלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ כֵּן זַרְעִייָתֵיהּ לָא פְסִיקָא לְעוֹלָם. וְיָצָא מִשָּׁם בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שָׁנָיו.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אין. אם אנו קוברין אותו המוטב והנכון לקבור אותו אצל ר''ח שהוא משלהם מבני בבל:
מאן עליל. מי הוא אשר ימלא לבו לכנוס לשם:
עילה. תואנה ועילה אתה מבקש שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהיקבר אצל ר''ח:
יבון משיחא בריגלוי. יקשרו משיחה ברגלי:
ואין עניית. אם אתעכב שם הרבה:
אתון גרשון לי. תגררו אותי ע''י החבל לחוץ:
עאל. נכנס ומצא תלת דנין א''נ רנין גרסי'. שלשה שמשבחים אותם:
יהודה בני הוא יהודה בנו של ר' חייא אחריך ואין עוד כלומר שאין עוד אחריך בחסידות ובמעלה וכן לחזקיה בנו וכן ליוסף בן ישראל יוסף הצדיק:
תלה. נשא ר' חגיי פניו ורצה לראות ונאמר לו אמיך אפיך השפל פניך והזהר מלהביט ושמע שאמר ר''ח לרב יהודה בריה נפיש לרב הונא יתיב לי' הנח לרב הונא מקומך שישב ויקבר בכאן ולא קיבל רב הונא עליו שיקבר שם במקומו מרוב ענותנותו:
אמרין. ושמע רבי חגיי שאמרו כמו שלא קיבל עליו זה שיעקור ר' יהודה ממקומו וישב הוא שם כן בשכר זה זרעו לא יפסוק לעולם:
ויצא משם. רבי חגיי שהיה באותו זמן בן שמנים שנה ונכפלו לו שניו על שנתעסק עם רב הונא:
כְּתִיב וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. יַעֲקֹב כָּל הֶן דְּהוּא מַה הוּא מְנַבֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. מַהוּ דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי י֨י בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וַהֲלֹא אֵין אַרְצוֹת הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ. תַּמָּן כּוּלָּא תַּמָּן שָׂבַע. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא. אֶרֶץ שֶׁמֵּיתֶיהָ חַיִּים תְּחִילָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. מַה טַעְמָא. נוֹתֵן נְשָׁמָה לְעַם עָלֶיהָ. מֵעַתָּה רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֵל הִפְסִידוּ. אָמַר רִבִּי סִימַאי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶן אֶל הָאָרֶץ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין כְּנוֹדוֹת. וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַפְשׁוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן. מַה טַעְמָא. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמָֽתְכֶם וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְייתֶם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
יעקב כל הן דהו מהו מנכי. בכל מקום שהוא נקבר מה הוא מפסיד ומה איכפת ליה ליעקב הצדיק להקבר בא''י:
דברים בגב. יש דבר פנימי ונסתר בזה:
אלא צור. ששם הזול ושם השובע שהן נתונים על חוף הים והכל מצוי שם ברווח אלא להכי קרא דוד א''י ארצות החיים כדרשב''ל ארץ שמתיה חיים תחלה לעתיד:
עליה. משמע בא''י הם חיין:
הפסידו. בתמיה:
מחליד. נוקב לפניהם את הארץ ועושה להן מחילו' תחת הקרקע ובשביל זה לא רצה יעקב להקבר בח''ל שלא לקבל עליו צער גלגול מחילות:
רִבִּי בְּרֶכְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי לָֽעְזָר לְרִבִּי חֲנִינָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין. רִבִּי חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַאֲפִילוּ כְגוֹן יָרָבְעָם וַחֲבֵירָיו. אָמַר לֵיהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵיפָה כָל אַרְצָהּ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. מַה הֵין דִּשְׁאִיל לְהוֹן לֹא שְׁמַעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מָהוּ כְדוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בָהֶן מִדַּת הַדִּין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. שֶׁבַע שָׁנִים עָֽשְׂתה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׂרְפָה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. שתים שֶׁבָּהּ מַה הָיוּ עוֹשִׂין. מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת וְהָֽיְתָה נִשְׂרֶפֶת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ואפילו כגון ירבעם וחביריו. הא דדרשת קרא נותן נשמה לעם עליה אם לירבעם וחביריו שנקברו בא''י להם נמי מועיל זכות א''י:
מה הין דשאיל להון. כלו' מכל השאלות ששאלו זה לזה והוא השיב להן מקרא זה ואכתי לא ידעינן מה קאמר ומה תשובה זו:
מהו כדון. ומה באמת אנו משיבין על זה וקאמר דזאת היא הכונה כיון שנשרפה א''י נעשה בהן מדת הדין וכבר קיבלו דינם שנשרפו בהיותם קבורים וע''י כן יזכו לתחי' כשאר המתים:
כותים שבה. שהיו דרים בה מאז מה היו עושין:
מטליות מטליות. כלומר זורעין אותה חתיכו' חתיכות כמו מטלניות של ג' על ג' ובעוד שהיו זורעין אותה נשרפת:
כְּתִיב וְאַתָּה פַּשְׁחוּר וְכֹל יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי. וּבָבֶל תָבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁמָּה תִּקָּבֵר. רִבִּי אַבָּא אָמַר. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. חַד אָמַר. מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם וְיֵשׁ בְּיָדוֹ שְׁתַּיִם. מֵת שָׁם וְנִקְבַּר כָּאן יֵשׁ בְּיָדוֹ אַחַת. וְחָרָנָה אָמַר. קְבוּרָה מְכַפֶּרֶת עַל מִיתָה שֶׁלָּהֶן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
יש בידו שתים. כמו שתי מיתות ולפיכך כפל בכתוב:
קבורה. של א''י מכפרת על מיתה של ח''ל ואין בידו אפי' אחת:
Ktouboth
Daf 67a
משנה: אָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא יְכוֹלִים הַיּוֹרְשִׁין לוֹמַר לָהּ אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לָךְ מִזוֹנוֹת וְאִם אֵין אַתְּ אֶצְלֵנוּ אֵין לָךְ מְזוֹנוֹת. אִם הָֽיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יִלָדִים נוֹתְנִים לָהּ מְזוֹנוֹת וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.
Traduction
Si, au contraire, elle veut rester dans sa famille, les héritiers peuvent lui dire: ''Nous te nourrirons si tu restes chez nous; mais nous ne te nourrirons pas si tu n’est pas chez nous''. Si elle allègue un motif moral, en disant qu’elle est jeune et qu’elle ne veut pas rester avec des jeunes gens, les héritiers sont obligés de la nourrir dans sa famille.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אם את אצלינו יש לך מזונות. שברכת הבית מרובה כשיש הרבה בני אדם עוזרין זה את זה ומשתכרין ומזל דרבים עדיף:
ואם אין את אצלינו אין לך מזונו'. כי אם לפי ברכת הבית:
משנה: כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁתַּעֲשֶׂה טוֹבָה כְּנֶגֶד כְּתוּבָּתָהּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. מֵתָה יוֹרְשֶׁיהָ מוֹכְרִין כְּתוּבָּתָהּ עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.
Traduction
Tant que la veuve reste dans sa famille (544)Et que les héritiers lui donnent sa nourriture, ajoute Rashi, il n’y a pas de prescription pour le douaire (dû); si elle reste dans la maison de son mari, il y a prescription au bout de 25 ans; car, dans ce long espace de temps, elle a dû profiter des héritiers (545)Ou faire profiter ses amis et voisins pour le montant du douaire. C’est ce que R. Meir a dit au nom de R. Simon b. Gamliel. Les autres sages disent au contraire: Tant qu’elle est dans la maison de son mari, il n’y a pas de prescription pour le douaire (546)Car, dit Rashi, on ne peut pas conclure de son long silence qu'elle y ait renoncé, puisque le silence s'explique par les égards qu'elle a pu avoir envers les héritiers qui l'ont bien traitée; mais si elle est dans sa famille, il y a prescription au bout de 25 ans (547)On peut conclure de son long silence qu'elle y a renoncé. Si elle est morte, le douaire sera rappelé par les héritiers jusqu’à 25 ans (548)Donc, dit Rashi, ces héritiers doivent protester avant ce terme pour ne pas perdre leur droit sur cet acte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל זמן שהיא בבית אביה. והיורשים נתנו לה מזונותיה שם:
גובה כתובתה. כשתרצה:
שתעשה טובה. מנכסי יתומים נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה:
וחכמים אומרים. לא הוזכרו כ''ה שנה להפסידה כתובתה בשביל הטובה שתעשה מנכסי היתומים אלא לענין המחיל' הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלה הילכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה מפני שמכבדין אותה היא בושה לתבוע כתובתה אבל בבית אביה מששתקה כ''ה שנים מחילה היא:
מזכירין. כלו' צריכין למחות על כתובתה בתוך כ''ה שנים והלכה כחכמים:
הלכה: אָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית אַבָּא כול'. אִם הָֽיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵן יְלָדִים. מִשּׁוּם שֵׁם רַע.
Traduction
Voir (12,5)
Pnei Moshe non traduit
גמ' משום שם רע. שלא יצא עליהן שם רע כשיהו בבית אחד:
רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. רִיגְלוֹי דְבַר נַשׁ אִינּוּן מוֹבְלִין יָתֵיהּ כָּל הֶן דְּמִתְבְּעֵי. כְּתִיב וַיֹּאמֶר י֨י מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. וְיָמוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לֹא תַמָּן. אֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה תְּרֵין אֵיסֶקְרֵיטוֹרֵי דִשְׁלֹמֹה. חָמָא מַלְאַךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרוּק בְּשִׁינָּיו. אֲמַר מִילָּה וִיהָבוּן בְּחַלָּלָה. אֲזַל וּנְסַבְּהוֹן מִן תַּמָּן. אֲתָא גָּחִיךְ קָם לֵיהּ קִיבְּלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָות אִחְרוֹק בְּשִׁינּוֹי. וּכְדוֹן אַתְּ גָחִיךְ. אָמַר לֵיהּ. אֲמַר לִי רַחֲמָנָא דִּנְסַב לֶאֱלִיחוֹרֶף נַאֲחִיָּה מִן גַּוא חֲלָלָה. וְאָֽמְרִית. מָאן יְהִיב לִי אִילֵּין לְהוֹן דְּשַׁלְּחִית מִינְסִיבִינִין וִיהַב 67a בְּלִיבָּךְ לְמֵיעֲבַד כֵּן בְּגִין דְּנַעֲבִיד שְׁלִיחוּת. אֲזִל וְאִיטְפַּל בְּהוֹן מִן תַּמָּן. תְּרֵין בְּנוֹי דְּרִבִּי רְאוּבֶן בַּר אִיסְטְרוֹבִילִיָה תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי. חָמָא מַלְאָךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי. אֲמַר. נִיגְלִינוֹן לִדְרוֹמָא. שֶׁמָּא שֶׁהַגָּלוּת מְכַפֶּרֶת. אֲזַל וְנַסְתּוּן מִתַּמָּן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ריגלוי דבר נש. הם עריבים עליו ומובלין יתי' למקום שמבקשים שימות שם:
וימת בתוך ביתו. שלא מת שם אלא בביתו והיה צריך להיות שם במקום שנגזר עליו שיפול במלחמה:
איסקריטורי. סופריו ויועציו:
חמא. שלמה מלאך המות מסתכל בהון וחורק בשיניו שכעס על שלא היה יכול למלאות בהן רצונו:
אמר. שלמה מלה ונתנם בחלל באויר העולם ורצונו היה להצילן מידו והלך מלאך המות ולקחום משם שנגזר עליהם שימותו באויר ובא ושחק לנגד שלמה ושאל לו מתחלה היית כועס ועתה שוחק ואמר לו שהקדוש ב''ה ציוה עליהן ליקח אותם מן האויר ואמרתי מי יתן לאלו אל המקום אשר שולחתי לקחת אותם ונתן בלבך לעשות כדי שאוכל לקיים שליחותי והלך שלמה ולקחם משם להטפל בהם. ובבבלי פ' החליל האי עובדא בנוסחא אחרת:
וחריק בשינוי. שלא היה זה מקומן שנגזר עליהם:
ניגלינון לדרומא. לארץ הדרום שהגלות יכפר עליהם שלא ימותו יהלך מלאך המות ולקחם משם:
עֻללָא נְחוּתָה הֲוָה. אִידְמִיךְ תַּמָּן. שָׁרֵי בְּכִי. אָֽמְרִין לֵיהּ. מַה לָךְ בְּכִי. אִין מַסְקוּן לָךְ. אֲמַר לוֹן. וּמָה הֲנָייָה אִית לִי. וַאֲנָא מוֹבַד מַרְגְלִיתִי גַּוא אַרְעָא מְסָאבְתָא. לֹא דָמֵי הַפּוֹלְטָהּ לְחֵיק אִמּוֹ לַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה. רִבִּי מֵאִיר אִידְמִיךְ לֵיהּ בְּאַסְּייָא. אָֽמְרִין לִבְנֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל דִּי דָא מְשִׁיחְכוֹן דִּידְכוֹן. וְאֲפִילוּ כֵן אֵמַר לוֹן. יְהַבוֹן עַרְסִי עַל גֵּיף יַמָּא. דִּכְתִיב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶיהָ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
עולא נחותא. ע''ש שהיה רגיל לילך ולירד מא''י לח''ל קרו לי' נחותא:
הוה אידמיך תמן. בא זמנו למות שם בבבל והתחיל לבכות:
אמרין לי'. מה לך בוכה אנחנו מעלין לך להקבר בא''י ואמר להן ומה הנאה יש לי אם אני מאבד המרגלית נשמה שלי בארץ טמאה אינו דומה הפולטה בחיק אמו היא א''י שהיא כאם מפני קדושתה:
באסייא. שהיא ח''ל ואמר אמרין ציוה להם שיאמרו לבני א''י הא משיח שלכם כלומר שישגיחו על רבם שמת בח''ל ולהעלותו לקברו בא''י ועם כל זה ציוה להם שאפילו בעוד ארונו באסייא שיתנוהו על חוף הים לפי שא''י מיוסדת על הימים וחוף הים בכל מקום יש לו איזה צד שייכות לא''י ומביא ראיה מן המקרא דכתיב על ימים יסדה שהיא א''י ומיוסד' על הימים כדמסיק שבעה ימים הן שהם סובבים לא''י:
שִׁבְעָה יַמִּים סוֹבְבִין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַמָּא רַבָּא. יַמָּא דְטִיבֵּרִיָא. יַמָּא דְכוכבו. יַמָּא דְמִילְחָא יַמָּא דְחִילָתָא. יַמָּא דְשִׁילְחָת. יַמָּא דְאַיפַּמֵּייָא. וְהָא אִיכָּא יַמָּא דְחָמְץ. דִּיֹּקְלֵיטִיָּנוּס הִקְוָוה נְהוֹרוֹת וַעֲשָׂאוֹ. כְּתִיב וְנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימוֹן. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְהַר הַיְשִׁימוֹן וְרָאָה כְמִין כְּבָרָה קְטָנָה בְּיַם טִיבֵּרִיָא זוֹ הִיא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מָרָה. שַׁעֲרִנְהוּ רַבָּנִן וְהָא הִיא מְכוּוָּנָא כָּל קֳבֵל תַּרְעָא מְצִיעִיָּא דִכְנִישְׁתָּא עֲתִיקְתָא דְּים דוטגין.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
והאי ימא דחמץ. למה לא נחשב משום דלאו ים הוא אלא דוקליטיאנוס המלך עשאו מקיבון נהרו':
כמין כברה. סלע עגול ועשוי ככברה. ובבבלי פ' ב''מ אומר העולה להר הכרמל:
שערינהו. חכמים לבארה של מרים שהיא בים טבריא ומכוונת כנגד שער האמצעי של בה''כ ישנה בעיר סרוגנין בא''י:
דִּבְרִבִּי בַּר קִירִיָּא וְרִבִּי לָֽעְזָר הֲוֹון מְטַייְלִין בְּאִיסְטַרִין. רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהֵן בָּאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי בַּר קִירִיָּא לְרִבִּי לָֽעְזָר. מַה הוֹעִילוּ אֵילּוּ. אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה בְּחַיֵּיכְם. וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי בְּמִיתַתְכֶם. אָמַר לֵיהּ. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ נוֹטְלִין גּוּשׁ עָפָר וּמַנִּיחִין עַל אֲרוֹנָן. דִּכְתִיב וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
רבה בר קריא כו'. היו מטיילין ברחוב וראו ארונות שהן באו' מח''ל לח''י:
מה הועילו אילו. שציוו להוליך אותם אחר פטירתם לכאן והיה מכיר לאלו שהיה בידם לעלו' בחייהם ולא עלו ולפיכך אמר קורא אני עליהן נחלתי וגו':
כיון שמגיעין לארץ הן נוטלין גוש עפר מן הארץ ומניחין על ארונן ומיכפר עליהן על מיתת ח''ל כדכתיב וכפר אדמתו של א''י על עמו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source